בית העלמין של דגניה - שוכן במרחק כ-200 מ‘ צפונית מערבית לבית גורדון, על גדת הירדן. באתר מצויים קבריהם של א.ד. גורדון ושל בתו יעל, וכן קברי מייסדי דגניה וראשוניה. בקרבת מקום נמצאים קבריהם של ארתור רופין, אוטו ורבורג וקברו של אהרון הלוי, הצייר איש העליה השניה, שציוריו מוצגים בבית גורדון.


סכר דגניה – סמוך לשער המזרחי של בית הקברות נמצא שער הולכי רגל קטן, היוצא משטח דגניה אל כביש 90. ניתן לחצות את הכביש, בזהירות ולפי כללי הבטיחות, במעבר החציה שנמצא מצידו השני של הגשר ולצעוד לאורך סכר דגניה – "הפקק" של הכנרת. הסכר הוקם בשנת 1932 ביוזמת פנחס רוטנברג, כחוליה במערכת סכרים שמטרתם היתה ייצור חשמל. לאחר שיוזמת ייצור החשמל הסתיימה והוקם המוביל הארצי, שונה ייעודו של הסכר לשחרור מים עודפים מהכנרת אל אפיק נהר הירדן. מאז שינוי יעודו נפתח הסכר פעמים ספורות בלבד והוא מוגדר כאתר לשימור.


חצר ראשונים, בית המגורים הראשון והבית הציבורי הראשון - ממוקמים בסמוך לכניסה לקיבוץ דגניה, במרחק של כ-200 מ‘ מבית גורדון. החצר פתוחה וניתן להסתובב בתוכה, להתרשם ממנה ולקרוא בשלטים על תפקיד המבנים השונים כיום.

בחנות "תוצרת דגניה", שנמצאת כ-50 מ‘ דרומית לחצר ראשונים, ניתן לצפות בסרט על דגניה ולרכוש מדריך קולי לסיור בחצר ראשונים ובמבנים הראשונים.


הטנק הסורי - בסמוך לשער הכניסה הראשי ניצב הטנק הסורי שנעצר במקום בעת ההתקפה על קיבוצי האזור במלחמת העצמאות. באתר קיים מדריך קולי שניתן להפעילו ולשמוע את סיפור הקרב.


אום ג‘וני – במרחק של כ-5 דקות נסיעה / 1.5 ק"מ דרומית לדגניה א‘ נמצא אתר אום ג‘וני, נקודת ההתיישבות הראשונה של חברי הקבוצה בשנת 1910. אחרי ישיבה של כשנתיים במקום, משנשלמה בניית החצר ובית המגורים, עברו החברים להתגורר במקום החדש, סמוך למוצא הירדן מהכנרת. לאתר נכנסים דרך השער להולכי רגל, אלא אם כן הקבוצה מגיעה עם מדריך מדגניה, שיכול לפתוח את השער לרכב. באתר נמצא שחזור של הצריף ששימש את החברים במקום, גל אבנים, שהוקם במלאת יובל לדגניה וקיר הקיבוצים, ועליו שמות כל הקיבוצים שהוקמו ותאריכי הקמתם. בצידו הדרום-מערבי של האתר ממוקם מצפה מקורה, ממנו ניתן להשקיף על פיתולי הירדן והנוף מערבה לו.